ארבעה כללי עשה ואל תעשה בכתיבה

כשאני כותבת טקסט, חשוב לי שהוא יצא הכי טוב שאפשר. לכן אני מקפידה על כמה דברים שעוזרים לי להפוך אותה לטובה יותר. אז אספתי ארבעה כללים בסיסיים שכאלה שאם תיישמו אותם, מובטח לכם טקסט איכותי. 
 
1. אל תהיו שיפוטיים – לרובנו יש בתוך הראש קול קטן שהופך לפעמים לגדול. הוא שופט את המעשים שלנו ובעיקר את היצירה שלנו, עד שלעיתים הוא מביא אותנו לכדי שיתוק. לפעמים אנחנו נותנים לקול הזה מקום גדול מדי כשבפועל מה שצריך לעשות זה להשתיק אותו. אז כשאנחנו מתיישבים לכתוב, נסו לשים את הקול הזה על מיוט׳ ופשוט תשפכו על הדף הכל. יש משפט שאומר ״הנייר סובל הכל״ אז כשמתיישבים לכתוב, תנו ל״דף״ שלכם לסבול כי אחר כך ממילא תחזרו עליו לכמה מקצים של תיקונים, שיפורים, תוספות ומחיקות. 
 
2. אל תתאהבו בטקסט שלכם – כתבנו משפט והוא נשמע לנו מושלם, אבל ככל שאנחנו ממשיכים, הוא הופך לפחות רלוונטי לטקסט. אבל הוא כל כך מושלם בעיננו שבשלב הזה אנחנו כבר מאוהבים ולכו תיפרדו עכשיו מאהבת חייכם. העצה שלי היא לא להתאהב בטקסט ולהיות פתוחים לגמרי לעשות בו שינויים. אם יש משהו שאהבתם בטקסט אבל לא כל כך מתאים, שימרו אותו, אולי תמצאו בו שימוש בפעם אחרת. כי חשוב שהטקסט יהיה קוהרנטי וזורם בלי עצמים בלתי מזוהים בתוכו.
לסבתא שלי היה משפט שלקחתי אותו לחיים ובמיוחד לעולם הכתיבה שלי. היא אמרה ״מי שלא יודע לפרום גם לא יודע לסרוג״. וזה נכון. לכתוב טקסט זה פשוט יותר מאשר למחוק אותו. 
 
3. עברו על הטקסט שוב ושוב – איך יודעים שהטקסט מוכן ומתי לשחרר אותו לעולם? זו אחת השאלות שספק אם יש עליה תשובה, כי זה כבר תלוי במערכת היחסים בין הכותב לטקסט שלו. אבל יש דבר אחד וודאי – לפני שמשחררים אותו לחיים עצמאיים, כדאי לעבור עליו שוב ושוב. ראשית, בכדי להפוך אותו לטקסט שאפשר לקרוא אותו בקלות (אני קוראת לזה זורם) וזה אומר לנקות מילות חיבור מיותרות, מילים שמסרבלות את המשפט, או תוספות שנשמעות לנו נחמד אבל פחות קשורות לטקסט. שנית, בכדי שתהיה בו את ההדרגתיות הנכונה לו, מעין משפך שמביא אותנו מההתחלה אל הסוף באופן הגיוני. לפעמים כשעוברים שוב ושוב על הטקסט מגלים שצריך לפרק או לחבר פסקאות, להוריד למטה או להרים להתחלה. 
סיבה נוספת לעבור על הטקסט כמה פעמים היא שגיאות כתיב. אנחנו יכולים לעבור על טקסט אחד הרבה פעמים ולפספס שגיאות מסוימות. זה קורה בגלל שכשאנחנו קוראים, המוח שלנו משלים באופן אוטומטי את המילה וכך השגיאה מתפספסת לנו. אז בנוסף לזה שעברנו עליו, אם אפשר, הכי טוב גם לתת לעין נוספת לקרוא.  
 
4. תפסו מהטקסט מרחק – כתבתם את הטקסט, עברתם עליו שוב ושוב, עכשיו תנו לו לנוח וחזרו אליו מאוחר יותר. הכי טוב לחזור אליו יום למחרת אבל אם אין לכם יום, חכו כמה שעות. המרחק מרענן לנו את המחשבה וגורם לכך שנתחבר שוב לטקסט כאילו קראנו אותו בפעם הראשונה. תופתעו כמה טוב זה יעשה לו. טיפ שלי- כשאתם חושבים שסיימתם, התרחקו שוב.
 
ואיך אני יודעת שהטקסט שלי גמור? מבחינתי לטקסט יש מנגינה ומצלול והוא צריך להישמע כאילו זו סימפוניה הרמונית. כן, זה נשמע פיוטי אבל זה הרבה יותר פשוט. כשאני קוראת את הטקסט ונתקעת, כשהמשפט לא הולך חלק, אז אני מבינה שמשהו דורש שם כיוון קטן, כמו גיטרה שצריך לכוון או פסנתר או תחנה ברדיו של האוטו. כשאין יותר תקיעות, מבחינתי הטקסט גמור. ה״תקיעות״ האלה יכולות להיות ברמת מילה או משפט אבל גם ברמת פסקה. 
צריכים לכתוב טקסט מהודק, שיהיה הכי טוב שיש? צרו קשר